עמוס ברנס

עמוס ברנס היה אדם שהורשע על-ידי שלטונות הפשע של מדינת ישראל ברצח, למרות שהוא היה חף מפשע. השב"כ ומשטרת ישראל תפרו לו תיק, אחרי שהם איימו עליו שהם ירצחו אותו ויביימו את התאבדותו אם הוא לא "יודה" ברצח שלא ביצע. וכמו-כן, הם עינו אותו בחקירתו ולא נותרה לו ברירה אלא להודות.

מתוך הכתבה ואני עבדך משנת 2011 באתר "הארץ":

בחקירה האחרונה התמוטט. "שלושה ימים ושלושה לילות הם חוקרים אותי", הוסיף. "אלומת אור עזה על פני - הם שואלים ושואלים. אני יודע שהם חייבים למצוא את הרוצח והם הולכים עלי... המראות מתערפלים לפני עיני, הקולות עמומים, האור חודר לתוך המוח, ראשי צונח על השולחן. אבל לא, הם אינם מניחים לי לישון... ואז, כשאני הרוס מהעייפות האיומה, מהרעב והצמא, הם אומרים לי: 'תראה, מה שעברת עד עכשיו זה עוד כלום. אתה יודע שאנחנו יכולים להשתמש בזרם חשמלי כדי שתדבר ותגלה את האמת? אבל יש לנו אפשרות אחרת, טובה יותר, אנחנו ניקח אותך לשב"כ... הם יכניסו לך זריקה בעורף, זריקה קטנה, זריקת מוות. תוך שתי דקות אתה מת. פגר. ואז השב"כים לוקחים חבל, כורכים אותו סביב הצוואר שלך. פשוט מביימים לך התאבדות בתלייה. ואחר כך נדע לספר לעיתונים שעמוס ברנס התאבד עקב ייסורי המצפון'".

בנקודה זאת, כשנתיים לפני שערעורו נדחה על ידי השופט כהן, קיבל ברנס את ההחלטה האומללה בחייו. "בשארית צלילות הדעת שלי", הוא סיפר, "אני מגיע למסקנה שאין לי ברירה. אם הם יעשו זאת, הציבור יאמין שאני רצחתי את רחל הלר וכך אמות כמו רוצח וצדקתי לעולם לא תצא לאור. כולם יידעו שמרכוס צודק, שהוא מצא את הרוצח. ואני אומר לעצמי: עמוס, תן להם מה שהם רוצים. האמת תחיה איתך, היא לא תמות איתך. 'תנו לי עט', אני אומר - וחותם על מה שהם רוצים. רק אז הם מניחים לי לישון ואחר כך הם לוקחים אותי לשחזור, שלא היה אלא ביום אחד גדול. עשוי בצורה מטופשת, אידיוטית, מבוים מהתחלה עד הסוף. אבל אין לי ברירה, האלטרנטיבה, זריקת מוות בעורף, גרועה יותר".

עמוס ברנס ישב בכלא 8.5 שנים למרות שהוא חף מפשע. הוא תבע את מדינת ישראל וקיבל פיצויים של כ-5 מיליון שקלים בגלל מאסר השווא והעינויים שעבר בחקירה.

בשנת 2011 עמוס הלך לעולמו. הוא מת ממחלות שנגרמו לו מהעינויים והמאסר. עמוס הותיר אחריו שני אחים, אחות ושני ילדים.