סרקזם
מתוך ספידיפדיה
סַרְקַזְם הוא סגנון דיבור המתאפיין בעלבון חבוי; להבדיל מהבעת עלבון גלוי, סרקזם נאמר במסווה של רצון תמים "להעביר מסר" או "לחנך" את הצד שאליו כוון, אם כי בהגדרה מטרתו להעביר מסר עוקצני.
מאפיינים בולטים של סרקזם הם אמירת דבר והתכוונות להיפוכו (לשון סגי נהור), שימוש בשאלה רטורית, או הצגת מסקנה קיצונית בגנות אדם, על תכונה או פעולה תמימה שביצע.
לעיתים הגבול בין סרקזם להומור נייטרלי או השתאות או מסקנה קיצוניות, אינו מאד ברור, אך במקרי סרקזם תמיד ישנה כוונה להעלבה או הגחכה של האדם שאליו הופנתה התגובה הסרקסטית.
אמרה סרקסטית איננה בהכרח מניפולטיבית (ראו בהמשך - סרקזם בפסיכולוגיה) אם כי לעיתים הוא מגיע מתוקף מניפולציה או כחלק מתהליך מניפולטיבי.
בהגדרה מטאפורית נקרא הסרקזם "דיבור מריר" שכן הוא בדרך כלל נובע מתחושה נפשית "מרירה" בעניין מסוים.
