שינויים
מדיניות האפרטהייד בדרום אפריקה ספגה גינויים הולכים וגוברים מצד הקהילה הבינלאומית החל משנות ה-60, תהליך שהביא בהדרגה לנידויה של דרום אפריקה ממשפחת העמים ולהטלת סנקציות נגדה. אלה, בשילוב תסיסה פנימית חריפה מצד ארגוני התנגדות לאפרטהייד, הביאו בסופו של דבר לקריסת משטר האפרטהייד לאחר ארבעה עשורים, בתהליך שבוצע בדרכי שלום ותוך העברה מסודרת של השלטון לידי הרוב השחור בבחירות דמוקרטיות. ומצד שני, מדיניות האפרטהייד בישראל נמשכת עד היום, ועוד יותר מבעבר מאז מלחמת 1967, שבה מדינת ישראל כבשה שטחים רבים, לא סיפחה רשמית את כולם, אך מאפשרת לאזרחים ישראלים להתגורר בהם מצד אחד, ואינה נותנת זכות בחירה לכל התושבים בשטחים האלה מצד שני. מדינת ישראל גם מפלה בין יהודים לפלסטינים בחלוקת משאבי הטבע כמו מים, כבישים (ישנם כבישים לאזרחים ישראלים בלבד שבהם אסורה נסיעה לפלסטינים, וחלק מהכבישים האלה נמצאים בשטחים שלא סופחו רשמית למדינת ישראל), ועוד.
הפעלת משטר של אפרטהייד נחשבת על-ידי החוק הבינלאומי כ[[פשעים נגד האנושות|פשע נגד האנושות]].
== ראו גם ==


