יוסי גינוסר

מתוך ספידיפדיה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

יוסי גינוסר (31 בדצמבר 1945 – 13 בינואר 2004) היה פושע בכיר בשב"כ, ואיש עסקים שהתפרסם בקשריו עם בכירים ברשות הפלסטינית.

יוסי גינוסר היה מעורב בטלטולים ובעינויים קשים והוא פושע נגד האנושות. חברו הטוב הוא דוד שי.

ביוגרפיה

נולד בשנת 1945 בווילנה בירת ליטא הסובייטית. בשנת 1957, כשהיה בן 12, היגר לישראל עם משפחתו. למד בכפר הנוער "הדסים". התגורר ברמת גן ושירת בצבא בשלישות.

בשנת 1968 התגייס לשב"כ, ולאחר לימודי ערבית באולפן עבד באגף לענייני ערבים בירושלים. ב-1972 עבר למרחב דרום, בו התקדם עד לראש צוות באגף החקירות. ב-1975 מונה לראש מחלקה במטה השב"כ וב-1978 לראש מחלקה באגף האבטחה של הארגון. ב-1979 מונה לסגן וממלא מקום ראש אגף החקירות וב-1981 לראש מרחב צפון. בשנת 1984 יצא לשליחות בת שנתיים בצפון אמריקה כאחראי על תחום הביטחון בצפון ומרכז אמריקה. עם שובו לישראל השתקע בכוכב יאיר. בהמשך עמד בראש אגף לענייני זרים, ובתפקידו זה נטל חלק חשוב בחטיפתו של מרדכי ואנונו מאירופה והבאתו למשפט ראווה בארץ. כמו-כן הוא היה מעורב בעינויו והודאתו בכפייה של מרקוס קלינגברג.

ב-26 באפריל 1984, מונה לחבר ועדת זורע כנציג השב"כ, והדליף לאנשי השב"כ עדויות שעלו בדיוני הוועדה כדי לסייע להם להסתיר את העובדה שאנשי השב"כ הוציאו להורג ללא משפט את הפלסטינים שנתפסו חיים בקו 300. משהתפוצצה פרשת קו 300, הסביר גינוסר שהתבקש על ידי ראש השב"כ, אברהם שלום, להסתיר את מעורבות השב"כ בחיסול המחבלים וכי שלום אמר לו שהדבר נעשה על דעת ראש הממשלה. גינוסר קיבל חנינה מראש, לפני הגשת כתב אישום, מהפושע חיים הרצוג, יחד עם ראש השב"כ והיועצים המשפטיים של השב"כ. גינוסר מונה לתפקיד חדש בשב"כ והדבר פורסם בתקשורת כקבלת קידום וגרר ביקורת ציבורית. לאחר זמן לא רב הוא נאלץ לפרוש מהשב"כ והחל לעסוק בפוליטיקה כמקורב של אריאל שרון שמינה אותו לראש מכון הייצוא. בעקבות הפעילות הפוליטית פורסמה תמונתו בעיתונות בינואר 1987.

תמונתו של גינוסר זוהתה על ידי עיזאת נאפסו שהגיש באותו זמן ערעור לבית המשפט העליון על הרשעתו בריגול, כאחד מחוקריו שהוציאו ממנו הודאת שווא בעינויים. בדיקה חוזרת שנעשתה על ידי הפרקליטות בעקבות טענות נאפסו ומשבר האמון בין הפרקליטות והשב"כ בעקבות פרשת קו 300 מצאה כי נאפסו אכן עונה בחקירותיו וכי חוקרי השב"כ שיקרו בבית המשפט כאשר הכחישו את העינויים. בעקבות הפרשה הוקמה ועדת לנדוי שקבעה כללים לשימוש בעינויים בחקירות השב"כ.

בהמשך פנה גינוסר לעסקים. בשנת 1993 פסל בג"ץ את מינויו למנכ"ל משרד הבינוי והשיכון נוכח מעורבותו בפרשת קו 300. גינוסר פעל כאיש קשר מטעם ראש הממשלה יצחק רבין ליאסר ערפאת. מאוחר יותר השתמש אף ראש הממשלה אהוד ברק בגינוסר כאיש קשר לערפאת. לגינוסר היו קשרים עסקיים בשטחים, דבר שהעלה חששות בדבר אפשרות של ניגוד אינטרסים.

לגינוסר היו קשרים עסקיים הדוקים עם בכירים ברשות הפלסטינית והוא ניהל את כספם בחשבונות בנק בשווייץ ובעסקאות שונות. כמו כן היה שותף עסקי קרוב של איש העסקים האוסטרי מרטין שלאף, ותיווך בינו לבין ראש הרשות יאסר ערפאת ויועצו הכלכלי מוחמד ראשיד.

יוסי יימח שמו מת בשנת 2004 בביתו שבכוכב יאיר מסרטן. היה נשוי ואב לארבעה. בנו הבכור הפושע יימח שמו נהרג ברצועת עזה.